מבנה מונוליטי למיקרוסרוויס

רקע כללי

בשימוש המקורי שלו, המונח "מונוליטי" תיאר יישומי מיינפריים עצומים ללא מודולריות שמישה.

בהנדסת תוכנה, יישום מונוליטי מתאר יישום תוכנה חד-שכבתי שבו ממשק המשתמש וקוד הגישה לנתונים משולבים לתוכנית אחת מפלטפורמה אחת. לדוגמה, מסד נתונים מלא בטבלאות או ממשק משתמש בצד הלקוח עם דפי HTML או JS.

פילוסופיית העיצוב היא שהאפליקציה אחראית לא רק למשימה מסוימת, אלא יכולה לבצע כל שלב הדרוש להשלמת פונקציה מסוימת.

ארכיטקטורת microservices מפרקת את הפעולה לאוסף של יחידות עצמאיות קטנות יותר המתקשרות זו עם זו ממשקי API של משתמש (ממשקי תכנות יישומים). יחידות אלו מבצעות כל תהליך יישום כשירות נפרד. אז לכל השירותים יש את ההיגיון שלהם ואת מסד הנתונים, כמו גם לבצע את הפונקציות הספציפיות.

Microservice vs Monolith

כמה מהחסרונות הגדולים של אדריכלות מונוליטית הם:

• תהליך פיתוח ארוך יותר. קשה יותר ליישם שינויים באפליקציה כה גדולה ומורכבת עם צימוד הדוק מאוד. כל שינוי בקוד משפיע על המערכת כולה ולכן יש לתאם אותו ביסודיות. זה הופך את תהליך הפיתוח הכולל להרבה יותר ארוך.
• מדרגיות. אתה לא יכול לשנות קנה מידה של רכיבים באופן עצמאי, רק את כל היישום.
• חסמי טכנולוגיה חדשים. זה מאוד בעייתי ליישם טכנולוגיה חדשה באפליקציה מונוליטית כי אז יש לשכתב את כל האפליקציה.

גישת המיקרו-שירותים מציעה יתרונות מוחשיים לרבות עלייה במדרגיות, גמישות, זריזות ויתרונות משמעותיים נוספים כגון:

• ניצול 100% מהענן. בשילוב עם טכנולוגיות ענן, שימוש בארכיטקטורת שירות מיקרו במוצר יכול לנצל את כל מגוון יכולות הענן ולהעצים את המוצרים לעבוד מהר יותר, טוב יותר ועם פחות זמן השבתה.
• רכיבים עצמאיים. - ניתן לפרוס ולעדכן את שירותי Sservice באופן עצמאי, מה שנותן יותר גמישות.
• חוסן. - באג או כיבוי במיקרו-שירות אחד משפיעים רק על שירות מסוים ואינם משפיעים על האפליקציה כולה.
• הבנה קלה יותר. - פיצול לרכיבים קטנים ופשוטים יותר, אפליקציית microservice קלה יותר להבנה ולניהול. אתה פשוט מתרכז בשירות ספציפי שקשור למטרה עסקית שיש לך.
• מדרגיות. - ניתן לשנות את קנה המידה של כל אלמנט באופן עצמאי. אז התהליך כולו חסכוני יותר מאשר עם מונוליטים כאשר יש להתאים את כל היישום גם אם אין בו צורך
• זריזות ועוד חופש פעולה. - הרבה יותר קל להוסיף תכונות חדשות לאפליקציית microservice מאשר מונוליטית.

איזו ארכיטקטורה הכי מתאימה לך?

זוהי החלטה שחייבת להיעשות בזהירות יתרה תוך התחשבות במה שמתאים ביותר לצרכי העסק ולפתרון התוכנה שלך, לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות. בחירה בארכיטקטורה מונוליטית יכולה למעשה להועיל לנו אם אנחנו מפתחים אפליקציה קטנה שאינה דורשת הרבה היגיון עסקי ומדרגיות, צוותים קטנים, מוצר פשוט, צורך בהשקה מהירה או צורך ביצירת POC פשוט. בחירת ארכיטקטורת שירותי מיקרו תתאים ליישומים מורכבים יותר, מוצר עם תוכנית עתידית ברורה להתרחבות, המכיל מגוון שירותים שונים, בסיס משתמשים גדול ונתונים.

מעברת ממבנה מונוליטי למיקרוסרוויסים

הפסק להוסיף שירותים ותכונות חדשות למונולית שלך. במהלך החודשים הראשונים, כשהצוותים הראשוניים שלך בונים את שירותי המיקרו שלהם, זה אמור להיות עסקים כרגיל. ברגע שיש לך כמה דפוסי יישום שימושיים והתאמת התהליך לארגון שלך, תרצה ליצור תוכנית לפירוק המונולית.

בשלב זה, שקול היטב את כל השינויים שתבצע במונולית שלך. במידת האפשר, הוסף תכונות חדשות כשירותי מיקרו המנותקים מהמונוליט שלך.

המיקרו-שירותים הראשונים שלך לא צריכים להסתמך על המונולית שלך. אחרת, השירות החדש שלך מחויב לקצב ההפצה של Monolith. עם זאת, בשלב מסוים, המיקרו-שירותים שלך יצטרכו ליצור אינטראקציה עם המונולית שלך. כדי לשמור על הצימוד רופף ככל האפשר וכדי לשמור את מודל התחום של Monolith מחוץ ל-Microservice שלך.

כאן ב-Compie כבר ביצענו מספר מעברים מוצלחים של אפליקציות מונוליטיות מורכבות וגדולות למיקרו-שירותים הן בענן והן ב-Prem.